הבנת ההשפעה של AIT על קריאה (סאלי ברוקט, S.M ).
קיימים שני סוגים של תרחישים עבור פניות לטיפולים ב- AIT:
1 .בתרחיש הראשון ההורים פונים אלינו בשאלה האם AIT יכול לסייע לילדם שמתמודד עם קשיי קריאה. ייתכן והילד יודע לקרוא אך מתקשה בהבנת הנקרא. ייתכן ואינו מסוגל לפענח את משמעות המילים כלל. בחלק מהמקרים ילד קורא כל כך לאט, שמתקשה להשלים את קריאת הטקסט הנדרש.
2 .בתרחיש השני ההורים מגיעים ל- AIT בתקווה להפחית את הרגישות שמיעתית של ילדם, לשפר את כישורי השפה ו/או הכישורים החברתיים שלו, מבלי לקיחה בחשבון את ההשפעה שיכולה להיות על הקריאה שלו. ההורה עשוי לדווח בהפתעה, כי לאחר טיפול AIT גם קריאתו של הילד השתפרה.
בשני סוגי התרחישים הללו ההורים ירצו להבין כיצד תהליך AIT ,שמשפיע על כישורי הקשבה, יכול להשפיע על תהליך הקריאה.
על מנת להבין קשר זה, חשוב להבין היבטים מסוימים של תהליך הקריאה. המכון הלאומי לבריאות הילד והתפתחות האדם (אנגליה) יחד עם מחלקת מחקר של משרד החינוך האמריקאי, מבצעים מחקרים רבים בתחום, ולפיהם ניתן להבין כי קריאה מחייבת פענוח מהיר והבנה של מילים כתובות. כדי לעשות זאת, ילדים חייבים להיות מודעים לכך שמילים מדוברות מורכבות מיחידות קטנות של צליל בשם 'פונמות'. זה נקרא "מודעות לפונמה". חשוב לדעת כי מודעות לפונמה אינה זהה לפונטיקה. כאשר
נבדקת המודעות לפונמה, הילדים מתבקשים להפגין את הידע שלהם אודות המבנה הקולי של מילים ללא אותיות או מילים כתובות (כלומר, "מה יישאר אם ניקח צליל "מ" ממילה "מכונית"?). מיומנויות פונטיות נבחנות על ידי קביעת היכולת של הילד לקשר צלילים (פונמות) עם אותיות. התפתחות מיומנויות הפונטיקה תלויה בהתפתחות המודעות לפונמה.
על מנת לקרוא שפה אלפביתית כמו השפה האנגלית, ילדים חייבים לדעת כי איות בכתב מייצג באופן שיטתי צלילים מדוברים. כאשר הקוראים המתחילים מתקשים לתפוס בצורה נכונה את הצלילים המדוברים במילים, הם יחוו קושי להשמיע או לפענח מילים לא מוכרות. לדוגמה, הם חייבים לשמוע את הצליל "וח" במילים "לוח" ו- "רוח" ולהבחין כי ההבדל הוא בצליל הראשון של שתי המילים על מנת לפענח אותן. בעיה זו של תפיסתה שמיעתית ישפיע על שטף הקריאה, וכתוצאה מכך הבנת הנקרא
לקויה והנאה מוגבלת מקריאה.
בנוסף, כאשר אנחנו מקשיבים למילה מדוברת (למשל, 'תיק') אנחנו לא תופסים כל יחידת צליל במילה (/ ת / /י/ / ק/). במקום זה, אנחנו רואים את "תיק" כצרור חופף של צליל שנראים כיחידה אחת ולא שלושה צלילים נפרדים. זה מקל על תהליך ההאזנה והתקשורת בעל פה. מאחר וצלילים יחידים (פונמות) בתוך המילים אינם נתפסים בצורה מודעת על ידי המאזין, לא מתקיים תהליך תרגול טבעי בהבנה כי המילים מורכבות מיחידות צליל קטנות. לפיכך, השלבים המוקדמים של הקניית הקריאה חייבים להתמקד
במודעות לפונמות ובמיומנויות הפונטיקה, וחשוב ביותר לספק תרגול רב של מיומנויות אלה בקריאה של טקסטים.
מכיוון שלקוראים יש טווח מוגבל של קשב וזיכרון, חיוני לפתח את השטף והאוטומטיות בפענוח ובזיהוי מילים. כאשר הפענוח דורש עבודה רבה ואינו יעיל, הקורא מתקשה להיזכר בנקרא ולהביא משמעות לתוכן. ישנם מרכיבים נוספים המעורבים בפיתוח של קוראים טובים. הבנה טובה מחייבת את הקורא לקשר את הרעיונות הכתובים לחוויותיו שלו, ולהשיג את אוצר המילים הנדרש כדי להבין את התוכן.
מיומנויות תחביריות ודקדוקיות טובות והיכולת ליצור רצף משפיעות גם כן על התפתחות הקריאה. בהינתן הבנה זו של התפתחות הקריאה, קל יותר לראות כיצד AIT יכול להשפיע על מיומנות זו. אימון שמיעתי אינטגרטיבי (AIT )משפר לעתים קרובות מיומנויות הקשבה והיכולת לתפוס צלילים בצורה מדויקת יותר. זה עשוי לאפשר לילד לתפוס את הצלילים המדוברים במילים כך שמודעות לפונמות תוכל להתפתח וניתן יהיה ללמד את מיומנויות הפונטיקה. לפיכך, מיומנויות בסיסיות של תפיסה שמיעתית המעורבות בקריאה עשויות להשתפר באמצעות טיפול AIT .
הורים רבים מדווחים על שיפור הבנת הנשמע של ילדיהם בעקבות AIT .חל שיפור בהבנת השפה המדוברת. שיפור זה עשוי גם להרחיב את היכולת של הילד להקשיב לשפה הפנימית שלו או למחשבות, כולל מחשבות הנקלטות בתהליך של קריאה.
היכולת לבניית רצף ברמות שונות משפיעה על הקריאה ומושפעת מ- AIT .הילד חייב להיות מסוגל לבנות רצף של הפונמות במילים כדי להשמיע או לפענח מילים חדשות. מילים בתוך משפטים צריכות להיות מסודרות בצורה נכונה על מנת להיות בעלות משמעות, ומשפטים בתוך פסקאות חייבים לזרום ברצף מאורגן. הרצף צריך להישמר על ידי הקורא כדי שהתוכן יהיה הגיוני. כאשר AIT משפר את היכולת של הילד לארגן ולבנות רצף, משתפרים גם המרכיבים האלה בתוך תהליך הקריאה.
קשיים בעיבוד שמיעתי באוטיזם
אנשים עם אוטיזם חווים בדרך כלל קשיים בעיבוד מידע שמיעתי. אחת הבעיות בעיבוד מידע שמיעתי מתרחשת כאשר אדם שומע דיבור אך אינו תופס את משמעות הצלילים. לדוגמה, אם מישהו אומר את המילה 'נעל', האדם ישמע את צליל הדיבור, אך לא יצליח להבין את משמעות הצלילים. לפעמים חוסר הבנה של דיבור מתפרש על ידי אחרים כחוסר נכונות לשתף פעולה ולענות. יחד עם זאת, ייתכן שהאדם לא יוכל להבין את משמעות הצליל בזמן מסוים זה.
אריק קורצ'סן מאוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו מצא ליקויים משמעותיים בעיבוד השמיעה אצל אנשים עם אוטיזם תוך שימוש בטכנולוגיית גלי P300 במוח (ראה 1987, Courchesne לסקירה). גל המוח P300 מופיע 300 מילי-שניות לאחר הופעת גירוי.
(ה- P מתייחס לקוטביות החיובית של גל המוח). ה- P300 קשור לעיבוד קוגניטיבי, וגל מוח זה נחשב לאינדיקציה לשיקום זיכרון לטווח ארוך ( ,Donchin 1978, McCallum & Ritter). אדלסון ואחרים (1999) בחנו פעילות שמיעתית של P300 בטרם ושלושה חודשים לאחר אימון אינטגרציה השמיעתית ( AIT). במחקר זה השתתפו 5 נבדקים עם אבחנה של אוטיזם, מתוכם שלושה השתתפו בקבוצת הניסוי של AIT ,ושניים השתתפו בקבוצת פלצבו. לפני AIT ,אצל כל אחד מחמשת הנבדקים מצאו תפקוד שמיעתי ליקוי בפעילות P300 ,דבר המעיד על בעיה בעיבוד שמיעתי.
אנחנו לא יודעים את הסיבה הבסיסית לקשיים בעיבוד שמיעתי אצל אנשים עם אוטיזם. יחד עם זאת, מחקר מעמיק של ד"ר באומן וד"ר קמפר הראה שאצל אנשים עם אוטיזם קיימת התפתחות נוירולוגית בלתי מפותחת של היפוקמפוס שהינו חלק ממערכת הלימבית )1994, Kemper & Bauman .)ידוע כי ההיפוקמפוס אחראי על קלט חושי, כמו גם על תהליכי למידה וזיכרון. בעיקרון, מידע מועבר מן החושים אל ההיפוקמפוס, שם הוא מעובד ולאחר מכן מועבר לאזורים של קליפת המוח לצורך אחסון לטווח ארוך.
מנתונים אלה עולה כי מאחר והמידע השמיעתי מעובד בהיפוקמפוס, ייתכן ומידע זה אינו מועבר כראוי לזיכרון ארוך-טווח אצל אנשים עם אוטיזם.
שלושה חודשים לאחר AIT ,התוצאות הראו שיפור דרמטי בפעילות ה- P300 אצל נבדקים שקיבלו טיפול AIT ( כלומר נורמליזציה של פעילות ה- P300 ) ולא מצאו כל שינוי אצל קבוצת הביקורת (שקיבלו פלצבו).
אנחנו לא יודעים את הסיבה הבסיסית לקשיים בעיבוד שמיעתי אצל אנשים עם אוטיזם. יחד עם זאת, מחקר מעמיק של ד"ר באומן וד"ר קמפר הראה שאצל אנשים עם אוטיזם קיימת התפתחות נוירולוגית בלתי מפותחת של היפוקמפוס שהינו חלק ממערכת הלימבית )1994, Kemper & Bauman). ידוע כי ההיפוקמפוס אחראי על קלט חושי, כמו גם על תהליכי למידה וזיכרון. בעיקרון, מידע מועבר מן החושים אל ההיפוקמפוס, שם הוא מעובד ולאחר מכן מועבר לאזורים של קליפת המוח לצורך אחסון לטווח ארוך.
מנתונים אלה עולה כי מאחר והמידע השמיעתי מעובד בהיפוקמפוס, ייתכן ומידע זה אינו מועבר כראוי לזיכרון ארוך-טווח אצל אנשים עם אוטיזם.
ות עיבוד שמיעתי עשויות להיות קשורות גם למספר מאפיינים של אוטיזם. אוטיזם מתואר לעתים כבעיית תקשורת חברתית. עיבוד מידע שמיעתי הינו מרכיב קריטי של תקשורת חברתית. מאפיינים אחרים שעשויים להיות קשורים לבעיות בעיבוד השמיעה כוללים: חרדה או בלבול במצבים חברתיים, חוסר תשומת לב והבנה לקויה של דיבור.
מעניין לומר שאותם אנשים שאין להם בעיות בעיבוד שמיעתי הם לרוב אנשים ש"לומדים שמיעתית".ילדים אלה מצליחים היטב באמצעות הגישה של ניתוח התנהגות יישומית (ABA ), בעוד שילדים שלומדים חזותית בצורה טובה יותר אינם מסתדרים היטב עם גישה זו ( & Smith, McEachin 1993, Lovaas). לאור זאת, אפשר לשער שלתלמידים רבים הלומדים באופן חזותי ישנן בעיות בעיבוד שמיעתי, וכן שתלמידים הלומדים חזותית יצליחו
היטב בגישת תקשורת או הוראה חזותית. כמו כן ניתן לספק תמיכה חזותית עם תכניות ABA שיש להם מרכיב שמיעתי. בדרך זו, הלומד החזותי יכול לעבד את המידע השמיעתי בקלות רבה יותר. ככל שילדים עם אוטיזם יצליחו לקלוט מידע שמיעתי בצורה טובה יותר, כך הם יצליחו להבין טוב יותר את סביבתם, הן מבחינה חברתית והן מבחינה אקדמית. ככל שנבין טוב יותר את הילד האוטיסטי, כך נוכל לפתח דרכים להתערבות בצורה יעילה יותר.
סימוכין
• Bauman, M.L., & Kemper, T.L. (1994). Neuroanatomic observations of the brain
in autism.In M.L. Bauman & T.L. Kemper (Eds.), The neurobiology of autism.
Baltimore: Johns Hopkins UP .
• Courchesne, E. (1987.(A neurophysiological view of autism .In E.Schopler & G.B.
Mesibov (Eds.), Neurological issues in autism. New York: Plenum Press .
• Donchin, E., Ritter, W., & McCallum, W.C. (1978 (.Cognitive psychophysiology:
The endogenous components of the ERP. In E. Callaway, P. Tueting, & S.
Koslow (Eds ,).Event-related brain potentials in man. New York: Academic Press .
• Edelson, S.M., Arin, D., Bauman, M., Lukas, S.E., Rudy, J.H., Sholar, M., &
Rimland, B. (1999(Auditory integration training: A double-blind study of
behavioural, electrophysiological, and audiometric effects in autistic
subjects.Focus on Autism and Other Developmental Disabilities, 14, 31-62 .
• McEachin, J.J., Smith, T., & Lovaas, O.I. (1993.(Long-term outcome for children
with autism who received early intensive behavioural treatment. American
Journal of Mental Retardation, 97, 359-372 .Source: The Sound Connection, Vol.
7, No. 4, 2000
השפעת אור על גוף האדם
